שכר עבודה כולל וקנס בגין התפטרות

שאלה:

הנני מועסק מזה כשנתיים וחצי במכללה בתור רכז טכנולוגיסטי, נחתם עימי באוקטובר 2002 חוזה עבודה המתאר את העסקתי בין התאריכים 1/9/2002 עד לתאריך 31/8/2003. בחוזה מצויין בין היתר כי דמי ההבראה ופיצויי הפיטורים מהווים 1/12 מהשכר הכולל שלי.

כמו כן ישנו סעיף שאומר כי אם אני עוזב את עבודתי במהלך השנה אני אמור לשלם קנס של 3000 $.

יש לציין כי השכר הוא חודשי וגלובלי כולל נסיעות ועומד על 3600 ש"ח בחודש עבור 7.5 שעות כל יום – עבור 5 ימים בשבוע.


שאלתי היא :

א. היתכן שדמי ההבראה יכללו בתוך השכר על פי החוק במדינה?
ב. היתכן כי אם ארצה לעזוב את עבודתי אפילו בהתרעה של חודש מראש אני אצטרך באמת לשלם 3000 $ קנס?
ג. במידה ואסיים את עבודתי על פי החוזה בסוף אוגוסט ולא ארצה להמשיך, אני אקבל פיצויי פיטורין עבור כל השנים בהם עבדתי?

ישנם עוד כמה וכמה סעיפים לא פרופורציונאליים בחוזה העבודה שהייתי מעוניין להסב את תשומת ליבך אליהם ולקבל עליהם תשובות, אולי בבוא מן הימים אצטרך ייצוג הולם מול המערכת המשומנת הזו שבה הנני עובד בלית ברירה.
מחכה לתשובה,

תשובה:

שאלתך מעלה מספר סוגיות ושאלות משנה, אליהן נתייחס אחת אחת:



לעניין  שכר הכולל בחובו גם פיצויי פיטורין עתידיים קובע סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, כדלקמן:



" הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי-פיטורים."


לא ברור מתוך הגדרת עיסוקך במכתבך האם תפקידך והשתייכותך הארגונית מכפיפים אותך להסכם עבודה קיבוצי כלשהו או הסכם שהורחב בצו הרחבה.
כמו כן לא ידוע ממכתבך האם ההסכם קיבל אישור של שר העבודה – ואולם אם קיים הסכם עבודה קיבוצי (מצב סביר במערכת החינוך) או אם לא נתקבל אישור שר העבודה לחוזה העבודה – אזי נראה כי לא יהווה התשלום על החשבון משום פטור למעסיק מתשלום פיצויי פיטורין (ככל שמגיעים).



לעניין דמי הבראה אין מניעה לחלק תשלומו לאורך מספר חודשים ואולם שאלתך מתייחסת ל"שכר כולל" – קרי מצב בו המעביד מתיימר לשלם סכום קבוע, המכיל בחובו את כל מרכיבי השכר המחוייבים בחוק.



לעניין זה קובע סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958:


"עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר-עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול-עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי-חופשה תמורת חופשה או פדיון-חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על-ידי שר העבודה."
לעניין קיומו של קנס בגין התפטרות – הרי שהגם שעצם הרעיון מעלה זכרונות מתקופת העבדות הרי שיש לבדוק היטב אם אין תמורה מיוחדת בכסף או שווה כסף (כגון: קורס שמימן המעביד), או פגיעה מיוחדת שעלולה להגרם למעביד בגין הפסקת עבודה. בהעדר תמורה מיוחדת או פגיעה משמעותית שכזו – קשה להאמין שבית הדין לעבודה יזקק להטלת קנס שכזה.


הדברים מתחזקים במיוחד לאור חוק יסוד: חופש העיסוק.


לעניין עצם הזכאות לפיצויי פיטורין הרי שסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג – 1936, מתייחס למצב שכזה וקובע:


"(א) היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה – רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר.


(ב) הצעת המעביד לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות
שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה."


  • נגישות