האם ניתן להגן על אשה מפני נושי הבעל מן התקופה קודם להיכרותם? וכן – האם אשתי השניה חייבת במזונות ילדי מנישואין ראשונים?

שאלה:
יש לי 2 שאלות
1. אני נשוי פעם שניה זה כמה חודשים וברצוני להבטיח את כל רכושה של אשתי השניה מפני נושיי, שכן, אין לה כל חלק וכל קשר לענייני העסקיים וענייני הגירושין מאשתי הראשונה. כיצד עלי לפעול על מנת להבטיח את רכושה?
2. האם יכולים לחייב את אשתי השניה במזונות בני מנישואיי הראשונים?
אשמח לדעת תשובתכם.
תשובה:
באופן עקרוני בין בני זוג שנישאו לאחר 1/1/1974 קיים משטר רכושי של "שיתוף נדחה" – קרי, עצם היותם נשואים אינו יוצר שותפות מיידית אלא זכות לאיזון משאבים עם פקיעת הנישואין (מוות / גירושין).
כלשון סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973:
"אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני."
מצב זה כמובן מתקיים כל עוד לא הסכימו הצדדים אחרת.
ואולם, בכדי למנוע ספקות, במיוחד ביחסים בין בני הזוג לבין עצמם אך לרבות השלכות ביחסים עם צדדים שלישיים, יצר חוק יחסי ממון את מוסד "הסכם הממון", אשר מאפשר לבני הזוג להגדיר במפורש אילו נכסים (ונכסים שליליים – קרי: חובות) קיימים לכל אחד מהם ערב הנישואין, ואף להבהיר כי לאחד אין זכויות בנכסי האחר (קרי: להחריג מתוך השיתוף הנדחה נכסים מסויימים) ואינו חייב בחובות מסויימים של האחר (קרי: שאין לקזזם מזכויותיו באיזון משאבים עתידי מקום שיוותרו לעתיד לבוא).
חוק יחסי ממון מגדיר מהו הסכם ממון וכיצד הוא נכרת, בסעיפים 1 ו- 2, כדלקמן:

"1. הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם (להלן – הסכם- ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
2. (א) הסכם-ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ג) בהסכם-ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.
(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
(ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק-דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם-ממון שאושר לפי סעיף זה."
לעניין שאלתך בעניין חיובה של אשה שניה במזונות ילדים מנישואין ראשונים, הרי ש סעיף 3 לחוק לתיקון משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959, מתייחס לחבותו של בן זוג במזונות ילדי בן זוגו, ואולם זאת רק מקום שהדין האישי אינו מתייחס לעניין:
"(א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה."
אם נצא מנקודת הנחה כי שלושתכם יהודים (או מוסלמים, דרוזים או בני אחת העדות הנוצריות המוכרות, שלכולם קיים "דין אישי" – קרי הדין הדתי הרלוונטי) – הרי שהדין האישי קובע בראש ובראשונה חובת אב לשאת במזונות ילדיו הקטינים (בלי להכנס לשאלת סוג החבות, מדין חובה או דין צדקה – לפי גיל הקטין).
אשר על כן, חלה החובה העקרונית לשאת במזונות ילדיך מנישואין הראשונים – עליך, ואילו החלת חבות על אשתך השניה היא מורכבת יותר ומחייבת בדיקת הנסיבות הספציפיות.
בתקווה שהיינו לעזר.


  • נגישות