האם כונס נכסים למימוש אג"ח בשיעבוד צף מחוייב באגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי?
שאלה:
האם כונס הנכסים הרשמי זכאי לחייב באגרת השגחה מקום בו מודובר בכונס נכסים שמונה למימוש אגרת חוב המובטחת בשיעבוד צף ?
תשובה: אגרת השגחה לכונס הנכסים הרשמי נובעת מתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987, הקובעות:
"אגרות הכונס הרשמי [183] תק' תשס"א-2000
64. (א) מקום שהכונס הרשמי משמש ככונס נכסים, מפרק זמני או מפרק, ישולמו לו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, אגרת ניהול, אגרת מימוש ואגרת חלוקה בפועל, בשיעורים ובתנאים הקבועים לענין שכרו של בעל תפקיד בתקנות 7 עד 10 ו-15 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981.
(ב) בעד השגחה על פעולותיו של מפרק תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור 20 אחוזים מהשכר שנקבע לאותו מפרק. בעד השגחה על פעולותיו של מפרק זמני, כונס נכסים, נאמן לביצוע הסדר על פי סעיף 350 לחוק החברות או תפקיד אחר על פי אותו סעיף, תשולם לכונס הרשמי אגרת השגחה בשיעור 20 אחוזים מהשכר שנקבע לבעל תפקיד כאמור.
(ג) מילא הכונס הרשמי תפקיד או ביצע עבודה שאינם מפורטים בתקנות אלה, תשולם לו בעדם אגרה שיקבע בית המשפט לפי אומד דעתו, על פי בקשת הכונס הרשמי שיצורף אליה דו"ח המפרט את פעולותיו."
בסעיף 1 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, מוגדר:
"'תפקיד' – כונס נכסים, מפרק זמני, מפרק, שמונו לפי הפקודה או לפי חוק החברות או מנהל מיוחד."
סימן ו' לפרק י' לפקודת החברות (החולשת עדיין על הליכי מימוש שיעבוד צף), קובע:
"194. מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם.
195. נתמנה לחברה רשומה בישראל כונס מטעם בעלי איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או שהם או נציגיהם נטלו את ההחזקה בנכסים הכלולים בשעבוד צף או שהשעבוד חל עליהם, והחברה אינה עומדת אותה שעה בפירוק – ייפרעו החובות, שלפי חיקוק יש להם בכל פירוק דין קדימה, מתוך הנכסים שהגיעו לידי הכונס או לידי המחזיק כאמור, לפני כל תביעה לקרן או לריבית של איגרות החוב; התשלומים לפי סעיף זה ייגבו, ככל האפשר, מנכסי החברה הזמינים לתשלום חובות של נושים כלליים.
196. (א) כונס, מפרק, מפרק זמני או מנהל של חברה שנתמנה לפי פקודה זו, וכן מנהל של חברה שנתמנה לה אחד מאלה, יודיע תוך שבעה ימים על המינוי, לרשם ולכונס הרשמי; הרשם ירשום הודעה כאמור בפנקס השעבודים.
(ב) בית המשפט רשאי להורות על מתן הודעה לאדם נוסף שיקבע.
(ג) מי שלא קיים חובת הודעה לפי סעיף זה, דינו, בלי לגרוע מהעונש הקבוע בסעיף 317 – קנס נמשך.
198. השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של כונס לפי פקודה זו ובדבר דרך הדיון של בית המשפט בהצעה, לענין זה, שתבוא מאת בעל איגרת חוב או נושה מובטח; הכללים יקבעו את תנאי הכשירות של יחיד או תאגיד למינוי זה ותנאים אחרים שכונס חייב למלא לצורך מינויו ואת דרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי.
200. (א) כונס שנתמנה לחברה לפי פקודה זו, רשאי בית המשפט להורות לו בצו כי בענינים שנקבעו בו עליו לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיתן בית המשפט מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, מפרק, מפרק זמני, נושה של החברה או משתתף.
(ג) לשם מתן צו או הוראות לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון, לרבות הכונס הרשמי.
201. (א) ראה בית המשפט, על יסוד בקשה של המפרק, כי כונס או מנהל שנתמנה על פי סמכות שבמסמך לא נענה לדרישת המפרק להגיש לו חשבונות נאותים של תקבוליו ותשלומיו או לשלם לו סכום שהוא חייב לשלמו, רשאי בית המשפט לצוות על תיקון המעוות תוך הזמן שקבע בצו.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע את השכר שישולם לכונס או למנהל שנתמנו על פי סמכות שבמסמך, ורשאי הוא, לפי בקשת המפרק, הכונס או המנהל, לשנות קביעה שקבע כאמור.
(ג) השר רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של כונס או מנהל של חברה על פי סעיף קטן (ב)."
מן האמור לעיל עולה לכאורה כי דרישת כונ"ר לתשלום אגרת השגחה על פעולות כונס נכסים למימוש אגרת חוב ושיעבוד צף – מבוססת על החיקוקים הרלוונטיים.