מי אשם בתאונה בה סטה רכב שמאלה והשני הגיע מאחור



שאלה:

שלום , רציתי לדעת מי אשם בתאונה שקרתי לי אתמול : אני עמדתי הנתיב הימיני מכיוון שרציתי לפנות לנתיב האמצעי התחלתי לגלוש (ממש מעט ) לתוך הנתיב האמצעי, ראיתי שאין לי אפשרות להשלים את המעבר אז נעמדתי טיפה באלכסון.
האוטו שהגיע מאחור ( בנתיב האמצעי ) לא ראה את הרכב שלי והתנגש בי ופגע בכל החלק בקדמי בצד שמאל ואילו לו קרתה שריטה קטנה באמצע הרכב (רואים בפגיעה שלי שהוא הגיע מאחור ), חשוב לי להדגיש כי עמדתי ברמזור אדום והוא הגיע בנסיעה.
רציתי לדעת מי אשם ?

תשובה:

הצטערתי לשמוע על התאונה שלמרבה המזל הסתיימה רק בנזקי רכוש.
שאלת האשמה היא לרוב שאלה לשיקול דעת בית המשפט כפי שהוא יתרשם מן הראיות והעדים שיוצגו לו.
כעקרון הדין בעניין סטיה מנתיב קבוע בתקנה 40(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות"), הקובעת:
"לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון."
מנגד, מטילה תקנה 21 לתקנות חובת זהירות כללית על כל עובר דרך, לרבות נהג הרכב השני בארוע שתיארת:
"חובתו של עובר דרך:
21.    (א) כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות.
        (ב) כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא –
(1) יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך;
(2) יגרום נזק לאדם או לרכוש ולא יתן מקום לגרום נזק כאמור;
(3) יפריע את התנועה ולא יעכבנה;
(4) יסכן חיי אדם.
(ג) לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."
ניתן בהחלט לטעון כלפי הנהג האחר כי לא נהג בזהירות הראויה ולא הבחין הרכבך שסטה ממסלולו.
יחד עם זאת גם את אינך נקיה מטענה זו הואיל ולכאורה לא הבחנת בנהג האחר.
לעניין זה יש להוסיף את העובדה שהרמזור בצומת היה אדום, דבר שאסר על שני כלי הרכב לנסוע…
מן האמור לעיל עולה כי לא ניתן לתת תשובה חד משמעית והדבר תלוי, כמו ברוב המקרים, בשיקול דעת בית המשפט שידון בעניין.
סעי בזהירות…


  • נגישות