אינטרנט לעורכי דין ומשפטנים / צבי פפרברג, עו"ד

הקדמה

נראה כי קשה להמעיט בחשיבותו של מידע רחב, עדכני ומדוייק לעבודתו של המשפטן ועורך הדין.
מדע המשפט מתאפיין בדינמיות גבוהה, בה בצד עקרונות יסוד "ארוכי טווח" קיימות שפע של התפתחויות על דרך של חקיקה (ראשית/משנית) ופסיקה אשר הופכות את המידע, השגתו והשליטה בו כמעט למטרה בפני עצמה.

יפים הדברים שבעתיים לעניין עבודתו של עורך הדין הפעיל וזאת במיוחד במערכת המשפט האדוורסרית בה רב מעמדו של התקדים המחייב או המנחה את פסיקת בית המשפט בפניו טוען עורך הדין. לא אחת עומד פרקליט ורואה "בעניים כלות" את חברו שולף מבין קפלי גלימתו פסק דין "טרי" אשר יצא זה לא מכבר מלפני בית המשפט העליון ואשר הופך לא רק סדרי עולם משפטיים כלליים אלא אף (ובעיקר….) את טיעוניו המבריקים (אך הבלתי מעודכנים) של אותו פרקליט.הנסיון מראה כי חלפו עברו להם הימים בהם די היה להחזיק במשרד כרכים עבי כרס של פד"י, פס"מ, חקיקה וכו' אשר זכו מדי מספר חודשים לעדכונים, וזאת בעקבות הנגישות הרבה אשר נוצרה לפסיקה, מאמרים, ספרות חקיקה ושאר מקורות משפטיים כמעט מרגע יציאתם מתחת ידי עורכם. נגישות זו למידע משפטי עדכני, אשר הינה חופשית ברובה וזמינה הן לאנשי מקצוע והן להדיוטות מעמידה את הדבקים בשיטות חיפוש המידע הישנות בסכנה של דריכה במקום, ואף ביקורת מצד הלקוח.

לא למותר לציין כי מערכת בתי המשפט עצמה עוברת בימים אלה מהפיכת מידע (וראה פרוייקט מב"ת 2000), אשר הופכת מקורות מידע מקוונים לזמינים לא רק לעורכי הדין המופיעים בפניהם אלא אף לשופטים עצמם.

דוגמא ל"מהפכת המיחשוב" במערכת בתי המשפט:

תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תסד"א"):
"'אמצעי אלקטרוני' – תקשורת בין מחשבים, דיסקט מגנטי או אופטי או התקן אחר, שבאמצעותו ניתן להעביר כתב בי דין אל מערכת ממוכנת או ממנה"

תקנה 7ב לתסד"א:
"א. הליך בבית המשפט שלגביו ניתנה הודעה לפי תקנת משנה (ג), יכול שייפתח בהגשת תובענה באמצעי אלקטרוני (להלן – תובענה ממוכנת)."

תובענה ממוכנת: סימן ב' לפרק ט"ז (תקנה 215א עד 215ד) לתסד"א:

האינטרנט אינו כלי חיפוש המידע הזמין היחיד ובודאי שאינו מהווה תחליף לאמצעים המסורתיים יותר או פחות (קבצי חקיקה, פסיקה ומאמרים וכן תקליטורים משפטיים: פדאו"ר, תקדין, דינים וכו') וזאת בשל בעיותיו האינהרנטיות אשר יפורטו בהמשך (הצפה במקורות, חוסר וודאות לעניין הדיוק, סכנת העדר עידכון וכו'), ואולם אין להתעלם מ"אוטוסטרדת המידע" אשר התפתחותה, במיוחד בעשור האחרון הפכה אותה כפי הנראה למקור המידע הגדול, המגוון והנגיש ביותר בתולדות האנושות.

פרוייקט מב"ת 2000 – מהפיכת המיחשוב בבתי המשפט:
מתוך פרסומי הנהלת בתי המשפט:

"מערכת מב"ת 2000 היא מערכת חדשה המחליפה את כל המערכות הפועלות כיום ואשר פורטו לעיל. המערכת תכלול את המאפיינים הבאים:

1. תיק אלקטרוני:

הישות המרכזית במערכת מב"ת 2000 הנה התיק האלקטרוני. התיק האלקטרוני יכיל את כל החומר, הקשור להליך המשפטי, בצורה ספרתית. התיק יכיל: מסמכי מעבדי תמלילים, מסמכים סרוקים, תמונות של מוצגים פיזיים, קטעי הקלטה בקול, קטעי הקלטה בוידאו, מודלים דיגיטליים של סביבות פיזיות ואנימציות ממוחשבות.

כל התחנות לשירות הקהל במזכירויות בתי המשפט תאפשרנה סריקה של מספר קטן של מסמכים ותאפשרנה קליטת מסמכים על מדיה מגנטית. כל בית משפט יפעיל מרכז לשירותים טכניים אשר יהיה אחראי על סריקת מסמכים בכמויות גדולות ו/או בגדלים לא סטנדרטיים, על צילום מוצגים פיזיים, על קליטת אנימציות ומודלים ספרתיים ועל המרת קלטות אודיו ווידאו.

2. אי תלות במיקום :

המערכת תתאפיין באי תלות מוחלטת במיקום הפיזי של המשתמש. כל תחנה במערכת תאפשר עבודה מול כל בית משפט בהתאם להרשאות במערכת.

3. גישה מרחוק:

תחת אילוצי מערכת הרשאות מתאימה, יוכל כל הנזקק לשירותי בית המשפט לבצע כל פעילות לה הוא נזקק מרחוק. יכולת זו תכלול גישה מרחוק לעורכי הדין, ללשכות התביעה במשטרה, לעובדי הפרקליטות ולממלאי תפקיד בשרות בתי הסוהר. תושבים בלתי מיוצגים יוכלו לבצע פעולות מביתם, או לחילופין, באמצעות תחנות בלתי מאוישות, שתוצבנה בתוך היכלי המשפט ובסניפי דואר ראשיים. כלומר, כל פעולה הניתנת לביצוע בעמדה מאוישת במזכירות בית המשפט תתאפשר גם מרחוק.

מידע באינטרנט כמקור משפטי:

זמינותו הרבה של המידע המשפטי במדיום האלקטרוני בכלל ובאינטרנט במיוחד, טשטשה במידת מה את ההבחנה בין מידע שפורסם לבין מידע "שטרם פורסם", אמנם אין כאמור תחליף לעיון במקור הרשמי אך גם גופים ממוסדים כגון הוצאות משפטיות ואף גופים המוציאים לאור תקליטורים משפטיים מצאו לנכון לפתוח אתרי אינטרנט ובהם מנועי חיפוש ואף אפשרות להורדת טקסטים מלאים (FULL TEXT).

תופעה זו הביאה את הוועדה לסדר דין שליד הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, לפרסם לאחרונה תוספת לכללי ציטוט אחיד הנוגעים לציטוט ממקורות אלקטרוניים לרבות ממאגרי מידע באינטרנט.
התוספת הנ"ל קיבלה את אישור הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ופורסמה:

כללי הציטוט האחיד (תוספת), הפרקליט מד (חוב' ב – תשנ"ט), 403-401

(השימוש בצילום כללי הציטוט האחיד (תוספת) נעשה ברשותה האדיבה של ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין )

חיפוש מקורות משפט באינטרנט:

כפי שנלמד בחלק הכללי של הקורס מהווים מאגרי המידע אליהם קיימת גישה דרך רשת האינטרנט, מערך של מאגרי מידע עצמאיים ונפרדים אשר נערכים, מעודכנים ומתופעלים ע"י עורכיהם בלבד, מכאן עולות מספר בעיות:

בעיית איתור חומר – בשונה מאיתור מידע בספרים פיסיים הבעיה הינה עודף מידע ומיונו

בעיית חוסר הוודאות לגבי אמינות החומר המקצועי:

מידת דיוקו, זהות העורכים (סמכותם המקצועית), תדירות העידכונים וכו'.
הדברים נכונים במיוחד לגבי אתרים המספקים תקצירי פסיקה, מאמרים וסקירות על נושאי משפט בארץ ובעולם. יש לבדוק בין השאר:
– השתייכות האתר למוסד אקדמי, משפטי או ממשלתי רשמי.
– אתר מסחרי של גוף ידוע המפיץ גם כתבעט מקביל בדפוס.
– האם מצויינים באתר שמות חברי המערכת, זהותם.
– תדירות העדכונים.
– מספר כניסות לאתר.
– צורת עיצוב האתר.
שים לב: חלק גדול ממקורות המידע באינטרנט מהווים משום כלי עזר ואינם מהווים תחליף לעיון במקור (לדוגמא: מאגרי פסיקה).
להרחבה לעניין איתור חומר ואמינותו, ראה אתר:
http://www.aallnet.org

כלי איתור מידע באינטרנט:

אתרים משפטיים:

בין שלל האתרים הכלליים והספציפיים באינטרנט מצויים לא מעט אתרים עבריים ולועזיים המתמקדים בחוק ומשפט ואף בנושאי משפט פרטניים יותר, כגון: דיני מדינה מסויימת, נושא משפטי ספציפי וכו'.

סיווג האתרים מבחינת יעילותם, גיוונם, היקף החומר בהם, מידת העדכניות, מידת האמינות, כמות הקישורים (links) מהם לאתרים דומים אחרים וכו' הינה מיומנות הנרכשת מן הנסיון (שלך ושל אחרים).
יש גם לשים לב לאבחנה בין אתרים המאפשרים גישה לטקסט המשפטי המלא (FULL TEXT) לבין אתרים המכילים חומר ערוך (תקצירים, סיכומים, הבעת דעה אישית וכו').

פורטל (מבואה):

אתרים הכוללים אינדקסים של קישורים (links) המסודרים עפ"י נושאים ותתי נושאים אף תיאורים קצרים של אותם אתרים, לדוגמא: פורטלי ואללה, נענע, msn וכו'.
קיימת אבחנה בין פורטלים כלליים אשר מטבע הדברים פונים לקהל בלתי מקצועי ולכן הדגש הינו על קישורים בעלי עניין לציבור הרחב, לבין פורטלים נושאיים אשר חלקם הינם כלים רבי תועלת לאיש המקצוע.

לדוגמא:

אבחון בין אתר http://www.tapuz.co.il לבין אתר http://www.mishpat.net

אבחון בין פורטל לבין קטלוגים/אינדקסים::

http://www.walla.co.il

לבין http://www.catalaw.com

מנוע חיפוש:

שימוש במילת מפתח לחיפוש ברשת, של אתרים אשר נרשמו באותו מנוע חיפוש בהקשרים שונים.
דגשים:


– בבחירת מילת מפתח יש לצפות בעיית סינון החומר ומיונו.
– חיפוש עפ"י משפט או ביטוי בן יותר ממילת מפתח אחת.
– חיפוש מורכב (בולאני) (and, or, not, near).ברירת המחדל בד"כ: and. לדוגמא: מנהל מיוחד וגם 1996.
– חיפוש בין מילים אשר המרחק בינהן ידוע.
– חיפוש עפ"י string, לדוגמא: חבר* => חברות, חברים, חברון וכו'.
– יש לעיתים הבחנה בין אותיות גדולות וקטנות באנגלית.
שים לב לעיתים קרובות מכיל אתר או פורטל גם מנוע חיפוש (עצמאי או גישה למנוע חיפוש כללי), דבר החוסך זמן.

מולטי מנועי חיפוש (meta-search engines):

מנועי חיפוש משולבים אשר מטילים את המשימה על מספר מנועי חיפוש בו זמנית.
היתרונות: חיסכון בזמן, יעילות חיפוש (מנועים שונים הינם בעלי דגשי נושאים שונים).
החסרונות: כפילויות בין מנועי חיפוש שונים, הצפה בערכים.

רשימות דיוור (LIST SERVE):

כתובות דואר אלקטרוני אשר כל הודעה הנשלחת אליה מופצת אל כל מי שמופיע ברשימה המדוורים (=מנויים).
קיימות רשימות דיוור כמעט בכל נושא, המאפשרות (כמעט תמיד בחינם) להיות מכותב בנושא המעניין אותך עם אלפי בעלי עניין דומה בארץ ובעולם.

יש לעיתים קרובות אפשרות של גישה ל"הסטוריה" של רשימת הדיוור ע"י פניה בבקשה למנהלה.


יש אבחנה בין רשימות דיוור בהן קיים מפקח על התכנים (moderator, להבדיל ממנהל הרשימה – קיים תמיד) לבין רשימות שאינן כאלה.
הרישום לרשימת דיוור (וחשוב לא פחות – ההתנתקות ממנה) נעשה בד"כ דרך אתר הבית או ע"י משלוח דוא"ל למנהל רשימת הדיוור (SUBSCRIBE.) וכך גם ההתנתקות מרשימת הדיוור (UNSUBSCRIBE).
לרשימות הדיוור קיימות פקודות שונות לצורך קבלת שירותים שונים ממנהל הרשימה.

קבוצות דיון:

אתר בו "לוח מודעות אלקטרוני" וקבוצת משתמשים ש"רשמו לפניהם" כי יש להם עניין בנושא מסויים. כאשר חבר קבוצת הדיון שולח דוא"ל, אין הוא נשלח אל כל חברי הקבוצה (כברשימת דיוור) אלא נותר תלוי על לוח המודעות לעיון שאר חברי הקבוצה היכולים לענות לו.
היתרונות: אין הצפה של דוא"ל לתיבה שלך והמשתמש קובע את תדירות בדיקת "לוח המודעות".
החסרונות: דורש כניסה מיוחדת לאתר ובדיקת הלוח.


למגוון קישורים לאתרי משפט, חוק ומידע משפטי וכללי – הקש כאן לדף הקישורים שלנו !

*הכותב הינו עורך דין, בעליו של פפרברג ושות' – משרד עורכי דין, המאמר מבוסס על סדרת הרצאות בקורס: "אינטרנט לעורכי דין ומשפטנים"


  • נגישות