המהפכה המסודרת / שלי פפרברג

רשמים מיום עיון שערך משרד המשפטים להצגת הצעת הקודקס האזרחי – חוק דיני ממונות

המהפכה המסודרת – מאסופת חוקים לקודקס מסודר**:

ביום שישי 30 באפריל 2004 נערך בבית החייל בתל אביב יום עיון, במסגרתו הציגו חברי ועדת הקודיפיקציה של משרד המשפטית ברשות נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, את פירות עמלם לאורך כ- 20 שנה: הצעה בת 855 סעיפים (!) לנוסח חוק דיני ממונות.

ההצעה מכוונת להחליף עשרים וארבעה חוקים מרכזיים בתחום האזרחי (כחוק החוזים (חלק כללי),חוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), פקודת הנזיקין, חוק אחריות למוצרים פגומים, חוק ההתיישנות, חוק המקרקעין ועוד), ע"י האחדת הוראותיהם (חלקם תוך שינויים והתאמות), לחוק אחד, שיהיה הקודקס של המשפט האזרחי הישראלי.

יום העיון שנערך, במעמד שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, חברי ועדת הקודיפיקציה, שופטים (לרבות מי שמונו לתפקיד שופטי בית המשפט העליון מספר ימים לאחר מכן: היועמ"ש לשעבר אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל), בכירי משרד המשפטים והאקדמיה המשפטית ועורכי דין רבים, היווה את שיאה של עבודה שנמשכה כ- 20 שנה ע"י חברי הועדה שפעלו בהתנדבות תחת שרביטו של הנשיא ברק, במאמץ לשלב את החוקים השונים, שנחקקו במהלך השנים כיחידות עצמאיות – אשר לא תמיד ניתן היה לישב הוראותיהם בקלות, לדבר חקיקה אחיד ושלם, אשר יקיף את מרבית המשפט האזרחי בישראל.

הגישה שעמדה ביסוד עבודת הועדה, כפי שתוארה ע"י נושאי הדברים ביום העיון, מצאה את ביטויה בסעיף 1 לנוסח ההצעה:

"1. התכליות המנויות להלן הן מתכליות חוק זה:

(א) הבטחת צדק, הגינות וסבירות;

(ב) קידום בטחון, ודאות ויעילות במשפט;

(ג) התאמה בין הסדרי המשפט האזרחי;

(ד) שמירה על זכויות מוקנות;

(ה) הגנה על ציפיות והסתמכות ראויות של הצדדים."

הדוברים השונים העלו על נס את התהליך שעבר המשפט הישראלי, מימי המג'לה (שהיתה בעצמה קודקס שנוסח עוד בשנת 1878, אשר הושפע מן הקודקסים הקונטיננטליים (קוד נפוליאון וה- BGB הגרמני), עבור דרך קליטת עקרונות מן המשפט המקובל האנגלי (בו עקרון הקודקס האחיד נפוץ פחות) וחזור אל הגישה הקודיפיקטיבית ואימוץ עקרונות מן המשפט הקונטיננטלי (כעקרון תום הלב בקיום חיוב, זכות או פעולה משפטית מכל סוג,כמפורט בסעיף 2 להצעת הקודקס).

רוב המרצים ביום העיון התייחסו לעובדה כי יצירת קודקס אחיד יאפשר לכל "צרכני המשפט האזרחי" מקור אחיד, ברור ובעל מבנה מסודר אשר יהפוך את המחקר המשפטי הן לאיש המקצוע והן להדיוט לפשוט וקל יותר.

המרצים ביום העיון הדגישו את תקוותם כי הצעת החוק תתרום לביסוסה של תורת משפט סדורה, שתמנע ערפול של מוסדות משפטיים ותיצור ודאות משפטית יחסית.

שמירה על הקיים – תיקון הדרוש:

הדוברים הדגישו כי המגמה אשר כיוונה את עבודת הוועדה לא היתה שינוי יסודות המשפט האזרחי, אלא התבססות על הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאו בו בתהליך כינוס הקודקס, שכן במהלך העבודה, נוכחו חברי הועדה כי הסדרים שונים אינם מתאימים עוד, בשל אופן ניסוחם הארכאי (פקודת הנזיקין, משנת 1944 לדוגמא) או בשל התפתחות הדין והפסיקה בהיקף אשר חייב לשלבה בדבר חקיקה רענן, שיחליף את החיקוק הישן (כחוק ההתיישנות משנת 1958). מכל מקום, מלווה ההצעה בדברי הסבר כמקובל בהצעות חוק. אולם לאור היקפו של החוק המוצע, והחשיבות הצפויה לו במשפט האזרחי והכללי, הושם, כפי שעולה מעיון בנוסח ההצעה, דגש מיוחד על פירוט מתאים לכל סעיף, ובמיוחד במקום שנוספו הוראות חדשות או שהוראות החוק הקיים תוקנו באופן מהותי, לרבות חלוקת משנה וחלק שמסביר את עקרונות ההסדר החדש והצורך שמצאו חברי הועדה בשינוי.

ובכל זאת – שינוי !

פרופ' מיגל דוייטש, מאוניברסיטת תל אביב, חבר הועדה, החוקר הראשי שלה ומי שהכין חלק מהנוסחים הסופיים של ההצעה עמד בהרצאתו על העובדה שמבנה הקודקס חדשני,ובפועל מדובר על שינוי תפיסתי ותוכני כולל הן בחקיקה הקיימת שתשולב בקודקס, ובמיוחד בפרקים ונושאים חדשים שהוספו, כגון פרק מאוחד של תרופות הן בחוזים והן בנזיקין (חיובים בלתי רצוניים), שכן הקודקס תופס את העוולה הנזיקית כמקרה פרטי של הפרת חיוב !

כך למשל: מושג "הפרת חיוב" יכלול לפי הצעת הקודקס לא רק הפרת חוזה "קלאסית" אלא גם את הפרת החובה להמנע מגרימת עוולה ולמעשה הפרת כל חיוב אחר.

פרופ' נילי כהן ציינה כי הגם שהפסיקה מאז חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) הרחיבה את גבולות דיני החוזים הקלאסיים גם אל חיובים אחרים, מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), ומגמות בדבר היות העוולה הנזיקית משום מקרה פרטי של הפרת חיוב, נשמעו בפסיקה ובכתיבה האקדמית כבר לפני שנים – הרי שהוראות חוק מפורשות בעניין מהוות משום מהפכה של ממש.

חברי הועדה סבורים כי ההכרה בעוולה הנזיקית כסוג של הפרת חיוב תתרום להגברת האחריות החברתית של מזיק פוטנציאלי כלפי ניזוקים פוטנציאליים – הם השותפים ל"חוזה החברתי" בו כל אחד מאיתנו מתחייב כלפי כל אדם אחר שלא לגרום לו עוולות.

פרופ' ישראל גלעד סקר מהפכה נוספת הצפויה בעקבות הקודקס היא קיצור תקופת ההתיישנות להגשת תביעות, כאשר העקרון הותיק לפיו תביעה "רגילה" מתיישנת לאחר שבע שנים, יבוטל ובמקומו תבוא תקופת התיישנות מקוצרת בת ארבע שנים – דבר אשר לדעת הועדה יעודד תובעים פוטנציאליים "הישנים" על זכויותיהם, למהר ולהגיש תביעותיהם באופן שלנתבעים פוטנציאליים תהיה הן הודאות (בחלוף תקופת ההתיישנות) והן היכולת להתמודד עם תביעה, לרבות על דרך של שמירת מסמכים רלונטיים ועדים בעלי "זיכרון רענן".

אחת הנגזרות האחדת דיני החיובים לקודקס אחיד, הינה השלטת סעד האכיפה כסעד עיקרי ומרכזי לא רק בדיני החוזים, אלא אף לעניין הפרת חיובים אחרים, לרבות בנזיקין.

פרופ' נילי כהן אף ציינה כי השלטת סעד האכיפה מהווה השלמת ההתנתקות מן המסורת הבריטית לפיה סעדו של הניפר גם בדיני החוזים הקלאסיים, היה פיצויים וזאת מתוך התפיסה שאפיינה את המשפט המקובל האנגלי כי הפרת חוזה הינה מקרה פרטי של העוולה הנזיקית, וכי לניפר אין זכות קנויה לדרוש קיום החוזה עימו אלא רק להפרע פיצויים בגין נזקיו וחסרון כיסו בשל ההפרה.

פרופ' מיגל דוייטש הביא כדוגמא לחדשנות הקודקס את הכנסתו של סעד חדש לפרק התרופות: "צו מרתיע", השאוב מהדין הצרפתי ומאפשר לבית המשפט, על פי שיקול דעתו, לצרף אל סעד האכיפה גם חיוב של המפר בתשלום פיצוי קבוע מראש לניפר, וזאת בשיעור קבוע לכל יום של איחור (אם יהיה כזה) בביצוע סעד האכיפה.

פרופ' דוייטש טוען כי לסעד זה יתרון על פני הליכי בזיון בית המשפט, ויש לקוות כי סעד שכזה יחזק את שלטון החוק ויעודד ציות לצוים שיפוטיים.

בחזרה לספסל הלימודים ?

בהפסקות בין מושב למושב ביום העיון, בצד תשבוחות לחברי הועדה על מפעלם רחב היריעה (ולצד טרוניות מצד מי מחברי הועדה כי עם סיום עבודת הכנת הצעת הקודקס, נגזלה מחבריה האמתלא שהיתה להם לאורך כעשרים שנה להפגש לעיתים קרובות במועדון האקסלוסיבי של ועדת הקודיפיקציה…), ניתן היה לשמוע גם את חששם של עורכי דין ובכירי מערכת המשפט שהשתתפו בכנס כי העברת המהפכה וחקיקת הקודקס האזרחי תאלץ את מערכת המשפט כולה "לשוב אל ספסל הלימודים" – קרי: יווצר צורך, שלא ניתן להכחישו בלימוד מקיף של כל השינויים, השיפורים, ההשמטות ואולי (איך לא) הטעויות הכרוכות בהוצאת הישן מפני החדש.

יתכן שדווקא לעורכי דין צעירים ולסטודנטים שיש להניח שיחשפו לקודקס המתגבש עוד במהלך לימודינו, תהיה השליטה ברזי הקודקס משום יתרון יחסי על פני "ותיקי השבט" – עת נצטרף (במהירה בימינו ונאמר אמן…) אל שוק העבודה המשפטי הרווי ממילא.

המהפכה המסודרת – סוף ההתחלה:

נוסחו המלא של הקודקס המוצע, דברי ההסבר המפורטים לסעיפיו השונים וסקירות שונות ניתן למצוא באתר האינטרנט של הקודקס האזרחי של משרד המשפטי בכתובת: http://civilcode.justice.gov.il , הצעת החוק מוצגת לציבור טרם התחלת הליך החקיקה הפורמלי, בין היתר לצורך קבלת תגובות.

יש להניח כי לאורך הליך החקיקה תעבור ההצעה עוד שינויים לא מעטים (אשר מי מחברי הועדה הביעו חששם מהם), אך ללא ספק נפל דבר במשפט האזרחי הישראלי, תמה תקופת הביזור והחלה תקופת הקודיפיקציה, זוהי שיאה של מהפכה משפטית מסוג חדש: המהפכה המסודרת…

ועל כך כבר נאמר: "אין זה הסוף ואין זה תחילת הסוף – אך זהו סוף ההתחלה".

* המחברת היתה במועד הפרסום סטודנטית שנה א' בשערי משפט – המכללה ללימודי משפט, כיום LLB עורכת דין בפפרברג ושות' – משרד עורכי דין.

** הצעת חוק דיני ממונות, התשע"א – 2011 פורסמה ביום 15/6/2011 בהצ"ח ממשלתיות, 595) – לעיון בהצעת החוק (אתר הכנסת) לחץ על הקישור.


  • נגישות