תאונת דרכים – התנגשות עם חברת הביטוח

שאלה:

תשובה:

כדי לענות לך על שאלתך, יש לחלקה למספר חלקים:

ראשית לעניין התאונה עצמה, דיני הנזיקים מחלקים את הדיון המשפטי בארוע נזק לשני חלקים:

תחילה נדונה שאלת האחריות, קרי: מי אשם בארוע הנזק (למשל: מי מבין מספר נהגים המעורבים בתאונה), ומי חייב בתשלום הנזק.

לאחר מכן נדונה שאלת שיעורו של הנזק שנגרם לניזוק.

לשאלת האחריות, הרי שאתה עצמך הודאת באשמה ואף ממכתבך עולה כי אתה פגעת ברכב שנסע מאחוריך בגין נסיעה של רכבך לאחור.

בהתאם לתקנה 45 לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –
(1) סיכון או פגיעה;
(2) הטרדה או הפרעה."

כך או כך, נראה ששאלת האחריות לתאונה לא תעמוד במחלוקת ולכן נותרת שאלת שיעורו של הנזק.

שיעור נזק הינו עניין של הערכה והואיל ובית המשפט אינו מומחה לפחחות ומכונאות, וממילא לא בדק את הרכב טרם תיקונו – הרי שבתי משפט נוהגים כמעשה יום ביומו להסתמך על חוות דעת של מומחים, לצורך ביצוע "אומדנא דדינא".

לרוע המזל, כאשר שמאי מקצועי בודק רכב פגוע הוא לעיתים מאבחן נזקים פנימיים או נסתרים אשר לא נצפים במבט ראשון של עין בלתי מקצועית.

בהעדר חוות דעת נגדית של שמאי מטעמך או מטעם חברת הביטוח שלך – יש סיכויים רבים כי בית המשפט יקבל כלשונה את חוות דעת השמאי מטעם התובע – ואולם זכותך לחקור את השמאי על חוות דעתו ויתכן שבחקירה טובה תוכל להזים חוות הדעת או חלק ממנה, הגם שכאמור הדבר קשה ללא חוות דעת נגדית מטעמך.

יתכן ששמאי מטעמך יוכל לבדוק היום את הרכב (זו זכותך) ואף לבחון תמונות של הפגיעה ששמאי התובע צילם מן הסתם ולהפיק חוות דעת נגדית שתצביע על נזק נמוך יותר וכן לייעץ לך על שאלות שראוי לשאול את שמאי התובע בחקירתו בבית המשפט.

ועתה לעניין חברת הביטוח שלך ויחסיך עימה:

בדרך כלל השתתפות עצמית נגבית בפועל רק בשלב בו משלמים בפועל לצד ג' התובע, ואולם אם הודיעו לך על שיעור ההשתתפות העצמית או גבו אותה בפועל הרי שבדרך כלל אמורה חברת הביטוח להכנס בנעלי המבוטח וברוב פוליסות ביטוח צד ג' אף קיימת התחייבות חברת הביטוח לנהל הליכי משפט בשם המבוטח.

יתכן גם שחברת הביטוח לא רוותה נחת מהודעתך באשמה – דבר שנאסר בדרך כלל במפורש ברוב הפוליסות.

באופן עקרוני במצב בו אתה כנתבע סבור כי על נתבעת אחרת (חברת הביטוח) לשלם כל סכום שאתה עלול להיות מחוייב בו, עליך להגיש יחד עם כתב הגנתך גם תביעה כנגד הנתבעת האחרת.

תביעה שכזו מכונה הודעה לצד שלישי, ולעניינה קובעת תקנה 5(ג) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976:

"נתבע שהגיש כתב הגנה וטוען שהוא זכאי להשתתפות או לשיפוי מאת צד שלישי בשל כל סכום שייפסק נגדו בתביעה, רשאי להגיש הודעה לצד שלישי, והוראות פרק י"ז של תקנות סדר הדין האזרחי יחולו."

הגשת הודעה לצד שלישי כרוכה בתשלום אגרה כמו כתב תביעה רגיל (1% מסכום התביעה).

לעניין הגשת כתבי בית-דין, לרבות כתב הגנה והודעה לצד שלישי, קובעת תקנה 7 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976:

"(א) כתבי הטענות יוגשו לבית-המשפט במספר עתקים מספיק בשביל בית-המשפט ושאר בעלי-הדין.

(ב) פקיד בית-המשפט יציין על פני כתבי הטענות את תאריך קבלתם ויגרום להמצאתם לנמענים.

(ג) המצאה של כתב בי-דין לפי תקנות אלה תהיה לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, והוא כשבית-המשפט לא הורה הוראה אחרת."

לשאלה מה כדאי לכתוב בכתב הגנה – יש תחילה לקרוא היטב את כתב התביעה, את עמדת חברת הביטוח, את חוות דעת השמאי מטעם התובע ומטעמך (אם יש כזה).