רוצה לקבל דירה מן החמה – חוששת לאבד דירה לטובת הבעל

שאלה:

אני נשואה כ- 15 שנים ומתגוררת בדירה שבבעלות אמו של בעלי-היא חוששת להעביר את הדירה בטאבו לבן שלה ולי
יש לנו בת אחת קטינה.
החשש של חמותי נובע מכך שנסתבך, חלילה, כלכלית ונחליט לשעבד את הבית לבנקים או שבעלי שהוא בעל עסק עצמאי יפשוט רגל ואז יעקלו לנו את הבית כרכוש.

האם ניתן להגן על חששות אלו בהערה בטבו או בחוזה אחר? האם ניתן לפי החוק לעקל דירה בה מתגוררים אני וביתי בגלל חוב של בעלי (במידה והדירה רשומה על שני בני הזוג).

מה אתה מציע לעשות? אני נחושה בעמדתי לרשום את הדירה על שמנו מחשש שבעלי ירצה להתגרש פעם ואני נישארת בלי כלום חשוב לציין שבמשך כל שנות הנישואין אני המפרנסת העיקרית בבית ומרוויחה שכר פי 3 מבעלי.
תודה רבה

תשובה:

חששה של חמותך מוצדק למדי אל מול המיתון והקשיים הכלכליים שמן הסתם אופפים אותכם כמו את רוב המדינה בימים אלה.

מנגד גם חששותייך שמא תשארי נטולת מקום מגורים הינם חששות ראליים, שכן ניתן בהחלט לעקל זכויות בן זוג בדירת מגורים ולבקש לממשן גם אם בן הזוג האחר לא יחשב לשותף בחובות (וזאת זאלה סבוכה בפני עצמה) ויש לנסות למצוא לכךפתרון.

הואיל ואתם נישאתם לאחר שנת 1974 הרי שחל עליכם משטר חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, הקובע זכות נדחית לאיזון משאבים המתממש רק לאחר פקיעת הנישואין (קרי: מות בן זוג או גירושין).

במצב הדברים הרגיל, קיימת לכאורה הפרדה רכושית כל תקופת הנישואין, ויאוזנו נכסי בני הזוג רק לאחר פקיעת הנישואין.

באם חמותך מעוניינת בהעברת הבעלות בדירה אך חוששת מפני שיעבודה לבנק על ידיכם או עיקולה ע"י נושים, הרי שאכן אי העברתה לבעלותכם הינה הגנה מצויינת, שכן אתם בפועל ברי רשות של חמותך המשתמשים בדירה ללא זכות שבדין להחזיק בה או לעשות בה עסקאות. טובה פחות היא העברה מותנית בהסכם אשר בגינו תרשם הערת אזהרה לטובת החמה – ואולם הסכם כזה עלול להחשב, ובצדק להסכם בלתי חוקי לצורך הברחת נכסים מפני נושים.

מנגד, בכדי להגן עליך, יתכן שניתן לשקול העברת הדירה ללא תמורה ע"ש בתכם, ואז, הגם שהדבר עלול לשלול זכויותיה לסיוע בדיור בעתיד לבוא, ניתן להתנות ההעברה באי שיעבודה וכן בזכות שימוש בה להוריה – עד 120. נראה כי את זכויותיה של בתכם בדירה יהיה קשה מאד לעקל בגין חובות הוריה או מי מהם, והתניה כי הדירה לא תשועבד, מהווה משום הגנה טובה – כנגדכם…

העברת מקרקעין לקטינה מחייבת אישור בית המשפט לענייני משפחה, ועלולה להיות כרוכה בתשלום מיסים (אם כי בשיעור מופחת).

מכל מקום הנסיבות האישיות עלולות לשנות מהותית את התשובה ואת דרך הפעולה הראויה.