מה עושים בעניין מנהלת עזבון המסרבת לבצע צו ירושה?
שאלה:
הדירה בה הורי אני ואחי גרים בה כבר 26 שנה, הורשה מחצית לאבי ומחצית לאחיו של אבי ע"י אביהם ז"ל.
אבי ואחיו נפטרו שניהם לפני מס' שנים.
את מחצית הדירה של אבי ירשה אמי ואילו את המחצית השניה הורישו אחיו של אבי (דודי ז"ל) לי ולאחי, וזאת בצו ירושה שניתן ע"י בית הדין הרבני.
דודתי מונתה למנהלת עיזבון.
טרם העברנו את מחצית הדירה הזה על שמנו.
כעת, כשאנו רוצים למכור את הדירה כולה מאיימים דודי האחרים לשנות את צו הירושה ולא להוריש לנו החצי או שדודתי לא תחתום כמנהלת עיזבון על העברת הבעלות של החצי אלינו או להוציא צו מניעה שיאסור עלינו למכור את חצי הדירה הזה.
שאלתי היא האם יש ביכולתם לעשות משהו כזה או כל דבר אחר שימנע מאיתנו למכור???
אודה לתשובה בהקדם,
תשובה:
סעיף 1 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 קובע:
"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו."
ואילו סעיף 2 לאותו חוק קובע:
"היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה"
כלומר, מרגע שנפטר המוריש – הרי שעזבונו "מפסיק" להיות שייך לו והינו קניינם של יורשיו (קרי: זוכים לפי צוואה ואם אין צוואה: יורשים לפי דין).
עקרונית, מקום שלא נערכה צוואה הרי שהיורשים הינם יורשים לפי דין, ולאחר מות המוריש – לא יכול אדם אחר שאינו טוען לקיומה של צוואה "לשנות" את צו הירושה.
צו הירושה או צו קיום צוואה, לפי העניין, הינו משום הצהרה של בית המשפט, הרשם לענייני ירושה או בית הדין הדתי, לפי העניין, בדבר זהות היורשים וחלקיהם, ויכול לכלול גם הוראות נוספות, לרבות מינוי מנהל עזבון.
מכאן, שגם אם צו הירושה ניתן שנים לאחר מות המוריש – הרי שמשמעותו היא קביעה למי שייכים נכסי המנוח מרגע מותו ואילך והקנייתם ליורשיו.
הואיל וסעיף 71 לחוק הירושה קובע:
"צו-ירושה וצו-קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו."
הרי שהתוצאה של האמור לעיל היא כי משניתן צו הירושה, עזבון המנוח שייך ליורשיו מרגע מות המנוח – לפי הוראות צו הירושה וכל עוד הוא תקף (ולא ציינת כל סיבה משמעותית מדוע שלא ישאר בתוקף) מדובר ברכושם של היורשים לכל דבר ועניין – והדבר מחייב כל אדם !
תפקידו של מנהל העזבון מוגדר בסעיף 82 לחוק הירושה, כדלקמן:
"מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו – ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת."
מכאן שעל מנהל העזבון לבצע כל פעולה נדרשת לצורך ביצוע צו הירושה, כל עוד הוא בתוקף – והיא בגדר נאמנת של היורשים לביצוע צו הירושה ותפקידה להוציאו אל הפועל ככתבו וכלשונו, ובודאי שאינו יושב כ"ערכאת ערעור" על החלטת הערכאה המוסמכת שנתנה את צו הירושה ומינתה את מנהל העזבון.
מקום שלדעתך מנהל עזבון אינו מבצע פעולה נדרשת, הרי שניתן לבקש כי הערכאה הממנה (במקרה זה: בית הדין) יתן הוראות מתאימות למנהל העזבון (שהן בבחינת צו מחייב), בהתאם להוראות סעיף 83 לחוק הירושה:
"בית-המשפט רשאי, בכל עת, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, לתת למנהל עזבון הוראות בכל דבר הנוגע למילוי תפקידיו."
